הזכות להגיש תביעה נגד משרד הביטחון, בדומה לתביעות נזיקין אחרות, מתיישנת לאחר שלוש שנים מתום השירות הביטחוני, ולא לאחר שבע שנים, כפי שרוב האנשים סבורים. עורך הדין אריאל גולן, המנהל משרד עורכי דין גדול ומתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, מסביר ומזהיר.
התיישנות וחריגה להתיישנות
האפשרות להגשת תביעה נגד משרד הביטחון קיימת בפני כל מי ששוחרר משירות באחת מזרועות הביטחון במדינת ישראל, עד שלוש שנים לאחר מועד שחרורו מהשירות. זרועות הביטחון הן צה"ל, השב"ס, משמר הגבול, המוסד, המשטרה, משמר הכנסת ואפילו שירות מילואים. על אף מועד ההתיישנות, ישנם חריגים מסוימים המאפשרים לתבוע את משרד הביטחון גם לאחר תום תקופה זו. החריגה אפשרית במידה ועומדים בתנאים הבאים:
- ישנו רישום רפואי מסודר הנוגע לפגיעה פיזית או נפשית שהתרחשה במועד השירות ובעקבות אירועים הקשורים לשירות עצמו.
- יש אפשרות להשיג הוכחות וראיות הנוגעות למקרה גם במועד זה.
- מחלות שהתפרצו לאחר השחרור אך התפרצותן קשורה לשירות עצמו כמו סרטן, אפילפסיה ועוד.
- התפרצות של מחלת נפש בעקבות אירועים שונים שהתרחשו בעת השירות הצבאי.
- קצין התגמולים אישור להאריך את תקופת ההתיישנות.
- הארכת תקופת ההתיישנות על ידי קצין התגמולים
- הנכות נגרמה על ידי חבלה רשומה, כלומר קיים רישום המתעד את התרחשותה. זה יכול להיות אירוע פתאומי כמו תאונת דרכים או תהליך מתמשך כמו עומס אימונים גדול מדי. העיקרון הוא עיקרון הרישום אודות הפגיעה, אודות האירוע שגרם לפגיעה והיותם סמוכים זה לזה.
- לא יתגלה קושי מיוחד בהבאת ראיות והוכחות הקשורות לפגיעה.
- אין החמרה במצב התובע בשל ההתמהמהות בהגשת התביעה, ולא ייגרם בשל אותה השתהות נטל גדול יותר על קופת המדינה מזה שהיה נגרם אם התביעה הייתה מוגשת בזמן.
סיוע מקצועי בהגשת התביעה
בדומה להגשת תביעות נגד גופים גדולים אחרים, גם במקרה של הגשת תביעה נגד משרד הביטחון הסיכוי לנצח בקרב לבד הוא אפסי. כדאי, מומלץ ורצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בהגשת תביעות נגד משרד הביטחון, ראשית כדי לאמוד את כדאיות הגשת התביעה ואת סיכויי ההצלחה בה, ואם מוחלט להגיש את התביעה, הרי שללא סיוע משפטי מקצועי התהליך, הארוך גם כך, עלול להימשך שנים, ובסופו של דבר עלולה התביעה להידחות בשל טעות בהגשת מסמך כלשהו או בעיות אחרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה